הר התבור

המסלול:
טיפוס קשה אך משתלם לאורך קטע מ"שביל ישראל". בסופו נגיע להר המקודש לדת הנוצרית, אך יפה לעיני בני כל הדתות

מסלול קשה הכולל טיפוס ארוך וירידה תלולה. אורכו כחמישה קילומטרים והוא נמשך כחמש שעות הליכה.
ניסע בכביש מס'65 בצומת גזית נפנה מערבה לכיוון שיבלי, כפר בדואי במורדות התבור. כ400- מטר לאחר הפניה נראה סימון שבילים כחול בצד שמאל של הדרך, ובמקביל לו סימון שביל ישראל. נחנה את הרכב בצד הדרך ונתחיל בטיפוס לאורך השביל המסומן.

מימין לשביל נמצא היישוב הבדואי שיבלי. תחילת השביל עובר במטעיו של הכפר, אך ככל שנעפיל נכנס לחורש אורנים נטוע. על אף שהתבור נמצא בחלק הדרום-המזרחי של הגליל התחתון, הוא משתייך מבחינת האקלים, החי והצומח לגליל המערבי. כבר בטיפוס נוכל להבחין בשוני שבין ההר לבין הנוף שמתחתיו, שהוא יבש יותר ודל במידה ניכרת במשקעים.

לפי המסורת הנוצרית ,התבור הוא ההר עליו עבר ישו את ה"השתנות". בברית החדשה מסופר כי ישו עלה להר גבוה בליווי כמה מתלמידיו. על הפסגה השתנה מראה פניו, ומשה ואליהו הופיעו ודיברו עמו. למרות ששם ההר אינו מוזכר בסיפור, זיהו אותו הנוצרים עם התבור וקידשו אותו כ"הר ההשתנות". זהו אכן שמו בפיהם.

בתקופות הביזנטית והצלבנית נבנו כנסיות על ההר, שעם השנים נחרבו כמעט כליל. הכנסייה הקתולית שבראשו כיום נבנתה ברבע הראשון של המאה ה-20, לפי תוכניות הכנסייה הביזאנטית שהייתה במקום. יפים במיוחד הפסיפסים בקדמתה. לצידה נמצאת כנסייה אורתודוקסית ובה מנזר קטן. בהגיענו אל ראש ההר נוכל להקיף את קומפלקס הכנסיות הבנוי ולהיכנס בשער המרשים מהתקופה הצלבנית.

אפשר לרדת מן ההר בשביל הירוק (המסמן גם את שביל ישראל) המגיע עד לכביש המקיף את ההר בקטע שבין דבוריה לשיבלי. ניתן גם לרדת בשביל המסומן באדום היוצא מדרום לכנסיות ומגיע לכביש מס'65 , כ-600 מטר מדרום לצומת גזית. אפשרות אחרת: לוותר על הטיפוס, לנסוע לראש ההר ולרדת ממנו ברגל באחד משני השבילים.  
(המסלולים נכתבו ע"י יותם יעקובסון.)